תופעת החלום

עמים שונים לאורך הדורות ייחסו משמעות עמוקה לחלום והוא עורר אצלם לסירוגין עניין, שמחה, תימהון, פחד, חרדה, סלידה ואי הבנה. 

 הדעות נחלקו על משמעות החלומות ועל הדרך להגיע אליה. בתקופות קדומות ראה האדם בחלום מציאות ריאלית, המדריכה לעתים את מנוחתו. במשך הדורות נעה הערכת החלום והשתנתה מקצה אחד למשנהו. אנשי הקצה האחד ראו בחלום מתת אל, שכן באמצעות החלום מקבל האדם בשורות טובות ואזהרות מפני גזירות רעות. כך אצל עמים שונים כפי שמביא הומרוס היווני, וכך אצל היהודים כפי שרואים בפתרונות החלומות שבמקרא. אנשי הקצה השני ראו בחלום תגובה לגירויים פיסיולוגיים כגון עייפות, רעב, צמא וחרדה.

המאמרים הבאים יעסקו בנושא החלומות כפי שהוא מופיע בתנ"ך, בתלמודים הירושלמי והבבלי, בספרות המדרשים, בספרות הקבלה ובספרות של חכמי ישראל לדורותיהם. להלן נראה שלפי המקרא החלום הוא אחת הדרכים שבהן התגלה האל לברואיו והיא אחת מדרכי הנבואה. אולם, אין בתנ"ך משנה סדורה לפתורון חלומות וברוב המקרים המקרא מסתפק בהבאת סיפור החלום ללא נקיטת עמדה. בתקופת התלמוד קיימת התייחסות רבה לעניין החלומות ויש דעות שונות ומנוגדות בנושא פירוש החלומות. מאמר זה

והבאים אחריו, יציגו את מגוון הדעות שרווחו אצל חכמי ישראל לדורותיהם.

תורת החלום - רמי שקלים

בתקופת התלמוד הייתה התייחסות רבה לעניין החלומות ויש דעות שונות ומנוגדות בנושא פירוש החלום. ניתן למצוא גישות שכלתניות השוללות מהחלום כל משמעות לצד דעות הטוענות למשמעות נבואית בעלת מסר בחלום.
על כך ועוד ניתן לקרוא ממאמריו של רמי שקלים בנושא "תורת החלום" באתר.

פתרון חלום - רמי שקלים עונה לשאלות בפינה -"להיות לעזר"

לכ' ד"ר רמי שקלים שלום רב

ראשית כמה פרטים עלי. אני נשואה באושר, אם לארבעה ילדים, שלושה  בנים ובת, וכולם נשואים. לבנים יש ילדים, ביתי נשואה כבר שנתיים ואין לה ילדים בינתיים, כולנו בציפיה. אני נולדתי בתאריך 1.8.1960. את החלום חלמתי לפני חודש והוא לא עוזב אותי. בחלום שלי אני רואה את עצמי הולכת באיזה גן או פארק גדול. היה שם גם איזה נחל או נהר שזרם, והרבה אנשים הלכו שם בפארק. פתאום קפץ עלי כלב גדול והתחיל לנשוך אותי. ניסיתי לברוח ממנו אבל לא הצלחתי. התחלתי לצעוק בחלום כדי שאנשים יבואו לעזור לי, אבל אף אחד לא בא לעזור לי. ראיתי שמתחיל לרדת לי דם מהידיים ומהרגליים. בסוף הצלחתי לברוח מהכלב ורצתי לנהר לשטוף את הדם. נכנסתי למים והתעוררתי מהחלום, השעה הייתה 6 בבוקר. מאז אני לא רגועה וחושבת כל הזמן על החלום, על הכלב שתקף אותי ועל הדם שירד לי. אני מבקשת ממך לפתור לי את החלום הזה. בתודה מראש ובהערכה גדולה, גלית. 

תשובה

לגלית שלום

חז"ל מביאים מספר שיטות לעניין החלום. בין השיטות נמצא תפיסה שחלום הינו מסר נבואי מן השמים, או תפיסה אחרת שחלום הולך אחר הפירוש הניתן לו, או שחלום אינו מסמל דבר והוא נובע מהרהורי הלב, ועוד שיטות מספר שיטות שאותם לא אוכל לפרט כאן. כאמור, לא כל חלום נחשב לבעל משמעות. ובכל זאת, על פי מסורת חז"ל, ארבע מיני חלומות נחשבים לחלומות בעלי מסר אמיתי – נבואי.

א.      חלום שאדם חלם בבוקר (ולא חלום אמצע הלילה).

ב.       חלום שנשנה ונשלש, כלומר מופיע מספר פעמים.

ג.        חלום שאדם חלם על מישהו אחר.

ד.       חלום שנפתר בחלום, כלומר אדם מקבל את פתרון חלומו בחלום.

על פי השיטה המובאת כאן, חלומך שנחלם בבוקר הוא חלום אמיתי, כלומר יש בו מסר אמיתי. עיון בדברי חז"ל על הסמלים שחלמת מראה כי החלום שלך מכיל מסרים מאוד טובים וחשובים. למעשה חלמת חלום טוב מאוד. לגבי הכלב בחלום, יש אצל חז"ל מספר גישות.(תלמוד בבלי, מסכת ברכות נז ע"ב). תורת הקבלה גם היא נדרשת לעניין כלב בחלום ומסבירה כך: כלב פירושו: "כמו לב", כלומר בעל חיים אהוב. לא לחינם שיבחו חז"ל את הכלב, כי כשיצאו בני ישראל ממצרים, הכלבים לא הפחידו ולא הפריעו להם: וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה ה' בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל (שמות יא, ז). בנוסף, פירוש הכלב בחלום על פי הקבלה: כלב יוצא בגימטריה 52 כמניין "בן". מכאן שביתך שמתקשה בהריון, תהיה בקרוב בהריון ותלד בן.

בנוסף חלמת על נחל או נהר, וגם נכנסת בחלומך למים. גם לכך יש התייחסות בתלמוד: "אמר רבי חנינא: הרואה נהר בחלום רואה שלום" ( תלמוד בבלי, מסכת ברכות נז, ע"ב). מכאן שצפויים לך שנים טובות עם הרבה ברכה, פרנסה ונחת. בקשר לדם, גם לכך יש התייחסויות שונות. בתלמוד נכתב כי מי שרואה דם יוצא מהגוף, עוונותיו מחולין לו והוא למעשה צדיק (תלמוד בבלי, שם). על פי פירוש אחר, דם פירושו כסף מן הלשון "דמים" שפירושו כספים, ולכן מי שחולם על דם חולם על קבלת הרבה כסף, כלומר הפרנסה תהיה בשפע.

בקיצור ולעניין גלית, חלמת חלום טוב מאוד, מעתה תצפי לבשורות טובות בכל התחומים. שיהיה לך בהצלחה.   

תפיסה בתלמוד ובמדרש שלפיה חלום הוא נבואה - חלק א'

בין חכמי התלמוד והמדרש היו שהאמינו, שהחלום הוא דרך אחת שבה האל מתגלה ומדבר עם ברואיו, והוא מדרכי הנבואה. לדברי חכמי קדם החלומות הנבואיים באים ישירות מן האל או מהמלאך הממונה על החלומות, הנקרא "בעל החלום" או "בעל החלומות".

על "בעל החלום" כותב רש"י: "שַר המראה חלומות בלילה". בספר הזוהר כתוב על שני מלאכים הממונים על החלומות: מיכאל וגבריאל, הגורמים לאדם חלומות באיכויות שונות.

הרב דוד שלמה איבשיץ, מחבר ספר ערבי נחל מביא מאמר מספר הזוהר על עניין זה:"בהקדם מה שכתב הגאון כנסת יחזקאל [יחזקאל קצנלבוגן] בספר מים יחזקאל בפרשת מקץ על פסוק: 'ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם אלהים וממהר האלהים לעשותו' עם מה שיש בזהר הקדוש כי יש ב' מיני חלומות אחד על ידי מיכאל ואחד על ידי גבריאל והם חלומות המתקיימים כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה: כאן ע"י מלאך כו', ויש בכל אחד מעלה וחסרון. האחד יש בו מעלה שכל דבריו מתקיימים אין בו שום דבר בטל, רק שלפעמים יגיד על זמן רחוק לא בקרוב יבא, ולפעמים יגיד על העתיד להיות לזרעו אחריו, עיין במדרש סדר הזה. והשני הוא להיפוך, יש בו דברים בטלים הבלתי מתקיימים אולי על חלום זה ארז"ל [אמרו רבותינו זיכרונם לברכה] 'אין חלום בלא דברים בטלים' אבל בא יבא בקרוב דבר המתקיים ממנו. נמצא כאשר רוצה הש"י [השם יתברך] להראות חלום לאדם אשר ידע שיבוא בקרוב ושיתקיים כולו אז שולח אליו החלום ההוא פעמיים פעם אחת ע"י מיכאל ופעם ע"י גבריאל ואז יש לו ב' המעלות גם יחד. ולסבה זו חלומו של פרעה שנתקיים כולו כאשר פתר יוסף כל דיבור ודיבור מהחלום ההוא ולא היה בו שום דבר בטל, וגם היה  מעותד  לבוא  תיכף  לכן  חלם  לו החלום ההוא ב' פעמים בסגנון אחד ממש דהיינו הפרות והשבלים, ולז"א [ולזה אמר] יוסף 'ועל השנות' כו' הוא לסבה כי נכון כו' [מלשון: אמת נכון הדבר] שכולו אמת וגם וממהר האלהים לעשותו שיש לו ב' המעלות גם יחד לכן הוכרח לחלום פעמיים".

על דרכי ההתגלות של האל לברואיו ועל ערוציו כתוב: "עשרה שמות נקרא נביא אלו הן: ציר. נאמן. עבד. שליח. חוזה. צופה. רואה. חולם. נביא. איש האלהים".

לפי שיטה אחת חלום הינו אחד חלקי שישים מן הנבואה המושלמת:

"חלום אחד משישים לנבואה".

ראוי לציון פירושו של הרב ר' משה חיים אפרים מסאדילקוב למילה 'והנה' בפסוק 'והנה סולם מוצב ארצה… ' הקשור לחלום יעקב. על הפסוק: "וַיַּפֵּל יְהֹוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה" אומר המדרש שיש 4 קטיגוריות שונות של תרדמה: תרדמת שינה, תרדמת נבואה, תרדמת מרמיטה (מכרסם ממשפחת הסנאים, החי באירופה בהרי האלפים והקרפטים, והידוע בשנת החורף הארוכה שלו הנעה בין 6 עד 8 חדשים), ותרדמת שטות. עוד אומר המדרש ששלושה מהדברים החשובים הקיימים בעולם הבא, נבלו ונפלו בעולם הזה והם קיימים כאן במצב של חוסר הבשלה: "רבי חנינא בר יצחק אמר ג' נובלות הן: נובלת מיתה – שינה. נובלת נבואה – חלום. נובלת העולם הבא -  שבת".

לפי דברי המדרש נראה שהחלום הוא מעין נבואה שלא הבשילה, מעין פרי של הנבואה המושלמת הקיימת בעולם הבא. אולם, פרי זה נפל לארץ כשהוא במצב לא בשל, ומכאן שהחלום הוא מעט מן הנבואה. יש במדרש דעה שקיימות עוד שתי 'נובלות': "רבי אבין מוסיף אף תרתין, נובלות אורה של מעלה: גלגל חמה, נובלות חכמה של מעלה תורה".

אולם ככל שהאדם יקדש את עצמו, כך יהו חלומותיו יותר נבואיים:

"יבחן האדם בהשגחת הקב"ה וא' מהם הוא החלום כי בו יבחן במעשיו כי כפי מעשיו כך יורהו בחלום ובדוק הוא וכבר ראיתי מהגדולים שהיו כותבין חלומותיהם".

"כי החלום הוא הדמיון שבשינה מסתלקים המוחין ונשאר הדמיון שהוא אחורים של החכמה, כמו מעשה כלאחר יד רצה לומר שלא בכונת מתכוין רק כמתעסק בעלמא וכן אחורים של החכמה [שהוא המחשבה] הוא הדמיון שהמחשבות עוברות כמתעסק בעלמא בלי שום כונת מחשב, והנה זו מדרגה קטנה מן חכמה עילאה שהוא החכמה עצמה בכונת עם כל זה אמרו ז"ל חביבים דברי סופרים יותר כו' כי כח החכמה תתאה הוא כל כך שמזכך את הדמיון גם כן עד שכל הדמיון נעשה גם כן כולו מלא חכמה, וכשזוכה לכך להשיג דברי תורה אמתיים בחלום על ידי זה מזדכך החלום והדמיון שלו שהוא גם כן דברי תורה וממילא גם הרהורים בטילים מתתקנים"0.

ועוד כתוב במדרש על נבואה בחלום:

"רבי זכריה אומר: שינת הלילה דומה לעולם למתים, וישן ורוחות משוטטות בכל הארץ ומגדת לו בחלום כל דבר שיהיה שנאמר: 'בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב: אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם', כך המתים רוחות משוטטות בכל הארץ ומגדת להם כל דבר שהיה, אבל הם נותנין שבח ורנן לקדוש ברוך הוא שהוא עתיד להחיותם, שנאמר: 'יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם'. ויקיצת הבוקר דומה לעתיד לבא שנאמר: 'שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ'".

מדרש אחר מחזק מגמה זו:

"'וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְהֹוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ'. אמרתי להם: בחלומות ובחזיונות הייתי מדבר עמהם. שנאמר: 'בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב: אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם'. 'לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא'. 

 

על פי התלמוד החלום הוא חלק אחד משישים של הנבואה:

"חמשה אחד מששים. אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום. אש, אחד מששים לגיהנום [עוצמת האש הינה חלק אחד מששים מהעוצמה של אש הגהינום]. דבש, אחד  מששים  למן  [מתיקות הדבש  הינה  חלק אחד מששים

מטעם המן]. שבת, אחד מששים לעולם הבא. שינה, אחד מששים למיתה. חלום, אחד מששים לנבואה"

 

לעיתים כשהאל כועס על עם ישראל הוא מתגלה לעמו בחלום, דבר הנחשב לדרגה פחותה יותר מאשר התגלות ישירה לנביא: "'וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים'. אמר הקב"ה: אף על פי שהסתרתי פני מהם, בחלום אדבר בו.  כך אמר הקב"ה לישראל: איני מקנא בעובדי אלילים שאינה שלכם ואין בה תועלת, אלא שאתם גורמין לי להחזיר פני מכם שנאמר: 'וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי…'. מפני מה? 'כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים'".

סיפור נוסף על מסר בחלום מובא על הרב שמעון סופר:

"בשנת תרמ"ב תיכף אחר פורים היה לו תענית חלום וראיתי פניו מעציבות וברע מאוד, ושאלתיו מה הוא ומה הגיע לו ואחר הפצרות רבות השיבני, כי ראה בחלום בחזיון לילה פרט השנה באותיות שחורות וגדולות מאוד ונבהלתי מראות עכ"ד [עד כאן דבריו]. ולא הבנתי הדברים, וכן הפתרון לא נודע לי, ועד אחר עבור שנה הוא שנת פטירתו שבסר [שבעה עשר] באדר שנת תרמ"ב. אך אז תרתי בלבי למצוא פשר דבר להבין החידה [ומצאתי] דאותיות תרמ"ב המה נוטרקון מ"ת ר"ב בצירוף האותיות ויהיה לפלא".

הרוצה להרחיב את אופקיו בעניין תפיסת החלום ביהדות יקרא בספרים: "תורת החלום ביהדות – כרכים א-ב, מאת ד"ר רמי שקלים.

תפיסה בתלמוד ובמדרש שלפיה החלום נובע משדים

אחד מהספרים המרתקים בתלמוד הוא סיפור 'תנורו של עכנאי', שבו פסקו הלכה כרבי יהושע בן חנניה הלוי ולא כרבי אליעזר בן הורקנוס,  זהו אוסף גדול וחשוב של הפירושים למסכתות הש"ס של חכמי ספרד ואשכנז מסוף תקופת הגאונים ואילך, והודות לו הגיעו אלינו חלק ניכר מפירושיהם הלא ידועים של גדולי ישראל בדורות שקדמו לו.

שנים רבות לאחר תקופת התלמוד קבע הרמב"ם, שהתנגד לאסטרולוגיה ולקבלה, שהחלומות רובם ככולם אינם אמיתים: "ובעל אוב מפורסם בלשון המקרא מין ממינים, ולא יתערב לך בדורש אל המתים לפי שדורש אל המתים אינו עושה מעשה בשום פנים אבל הוא מין ממיני הבודים בעתידות דברים מלבם, וזה כשיצום וילין בקברים וידבר דברים והוא רואה בחלומות עתידות כפי מחשבתו".

האמורא הבבלי שמואל ירחינאה, עסק רבות ברפואה באסטרולוגיה ובמיסטיקה. את החלומות פירש לפי טיבם: "שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר: 'וַחֲלמֹוֹת השוא ידברו'. כי הוה חזי חלמא טבא אמר: 'וכי החלומות השוא ידברו'? והכתיב: 'בחלום אדבר בו'. רָבָא רָמֵי: כתיב 'בחלום אדבר בו', וכתיב 'וחלמות השוא ידברו'! - לא קשיא, כאן - על ידי מלאך, כאן - על ידי שד".

תרגום הדברים: שמואל כשהיה רואה חלום רע היה נוהג לומר: 'וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ'. כשהיה רואה  חלום  טוב היה אומר: וכי החלומות שוא ידברו? והרי נאמר: 'אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְהֹוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ'. רבא רמי [מתרץ את הסתירה ומראה שיש שני סוגי חלומות]: כתוב: 'בחלום אדבר בו', וכתוב: 'וחלומות השוא ידברו', לא קשה [להבין את הסתירה בין שני הפסוקים השונים], כאן [חלום טוב] על ידי מלאך , כאן [חלום רע] על ידי שד.

ר' יהודה החסיד (נפטר בשנת 1217), מחבר ספר חסידים פיתח את הכתוב בתלמוד על הקשר בין חלום לשדים: "אבל חלומות פתאום, שדומה כאשה באה לפניו, ולא שחק עמה קודם לכן ולא הרהר אחריה, מחמת שד הוא, שמחמת שד ורוח אין אדם ישן בחוזק, אלא עיניו כאלו הן סגורות וחושב מחשבות. כי השד אינו נכנס במחשבה, אלא מלחש באזנו מתוך עומק חור האוזן. ומי שרוצה להכיר האמת, בשחרית ילחוש באוזן אדם קטן מה שידוע לו, ויהיה נראה לו בחלומו כאלו חולם מעין מה שמלחש באזנו בהקיץ. כך השד מלחש, והאדם חפץ להקיץ, והשד מנפח לפני נחיריו ופיו, ואין הדעת יכול לשוב לאדם על מתכוונתו, והוא בדעתו כאדם ער, וכל אלה מחמת שד, ועליהם נאמר: 'מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר נְאֻם יְהֹוָה', כי אין בהם ממש"

גם האמורא רבי חנן התנגד לאמונה שבחלום יש מסר אמיתי:

"אמר רבי חנן אפילו 'בעל החלומות' אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאמר: 'כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וַהֲבָלִים וּדְבָרִים הַרְבֵּה כִּי אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא'".

בשיטת הרמב"ם פעל המשורר רבי ידעיה הפניני בן אברהם בן יצחק בֱּדֶרְשִי (לערך- 1270-1340) שחי ופעל בצרפת:

"האופן הראשון הגדת הנעלם בכח הדמיון לבדו בהכנה נפלאה ביצירה יגיד בעליה התעלומות אם בשינה והוא ענין החלומות הצודקים או ביקיצה עם התעקו במוחשיו קצת התעסקות והוא הנקרא קסם פעם יעשה עם הקדמת מלאכו' בהנעת דמיונו ופעם זולתם כפי חזק ההכנה ואשר עם הקדמת מלאכו' הוא האוב והידעוני והדרישה אל המתים והנחש בצפצופי בעלי החיים ובדבורים הנשמעים וקצת ממיני העוננות בשעות ורבים ממיני הכשוף וההגרלה בהכאת החול ובקמטי הכף והכתף וזולתם ממיני הגורל כל אלה מינים מהנעת הדמיון לבד כמוכנים אל זה כפי דעת רבנו הגדול ז"ל מבלי ממשות באותם המעשים המגונים.

האופן השני בידיעת ובחינת משפטי הכוכבים והזלת' וזו היא יותר נכבדת מן הראשונה שהיא אף על פי שלא תעשה בהקש ומושכל אלא בשרשים מונחים בנסיונות קדומות עם כל זה היא מלאכה שמונחה נכבד ואופני עשייתה בלתי מגונים אלא על דרך מחשבה והתבודדות כשאר המלאכות המעשיות העיוניות. לפי זה שנו ז"ל  כי ההגדה הבלתי נבואיית היא לעולם אם קסמים אם כוכבים כמו שזכרנו והקסמים תבוא ברמזים נעלמים מאד ואורות רחוקים כאמרם "קל גברא במתא קל אתתא בדברא" ויצא הדין חשוך מאד על הרוב אבל אלו יאירו דבריהם ויחליטו כי גם המשלים כשיגיעו לנביא בחלומות הנבואה הנה יתבאר לו פתרונו בקלות שאלו היה מסתפק על דבר מהם לא היה מחליט בהם פעלות מסכנות מבהילות.

 בענין העקדה וזולתה וגם לא יכנס בהם דבר בטל בענין בחלומות האנושיים שנאמר עליהם שאינם בלא דברים בטלים מחשיבים השאר בהכרח גם כשיהיו צודקים, אמנם הכוכבים ואם היא יותר אמתית ויותר מבוארת הנה היא גם כן תכזב פעמים רבות או תתאמת בקצת ותכזב בקצת לסבות נודעות במלאכה ההיא מצרך שמירת תנאים רבים אשר ייעלמו מקצתם לפעמים בהכרח או תשובש בהם הבחינה על הרוב אבל אלו יתמימו הוראותם כלומר שישלימוה ויקימוה בשלמות ומפני חסרון שתי הדרכים ההם שבם ישתמשו יחד האנשים אשר לא מבני עמנו אמרו החכמים ז"ל אין הקדוש ברוך הוא נגלה על אומות העולם אלא בחצי דבור  וזה מבואר".

הרב שלמה בן אדרת (הרשב"א, 1235-1310), מגדולי חכמי ישראל שחי ופעל בברצלונה שבספרד במאה ה13, כותב על עניין זה בספרו מנחת קנאות:

"ואם קם נביא מן הנביאים או חולם מן החולמים חלום, ונתן אות או מופת, ציווה בו שלא נחוס ולא נרחם עליו, שזה אי אפשר שישתנה בלתי אם ישתנה הרצון  באלוהי חלילה. והנה  אמר  בתורתנו  על  יד נביאנו הידוע לכל, ומוסכם בפי כל, שהוא אב לכל הנביאים - משה רבינו עליו השלום, שמצות התורה עולמית, נצחית לדור ודור באמרו חוקת עולם לדורותיכם, ואמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה וגו' כימי השמים על הארץ. ואמר כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אות או מופת וכלל העניין וכן בהרבה מקומות".

הרוצה להרחיב את אופקיו בעניין תפיסת החלום ביהדות יקרא בספרים:
 "תורת החלום ביהדות – כרכים א-ב, מאת ד"ר רמי שקלים.

האם החלום הוא שקר או אמת ? תשובות מן המקרא

התנאים והאמוראים האמינו כי החלומות הם הבל וריק, אך היו כאלו שטענו שהחלומות מעורבים משקר ומאמת, והם הסבירו זאת כך: החלק השקרי בא על ידי שד ואילו החלק האמיתי בא על ידי מלאך. כך שכל החלום מכיל מסר אמיתי, וייתכן כי גם חלק אמיתי. את סברתם הם יסדו על פרשנות פסוקים מן התנ"ך והאמונה בשדים, שרווחה בזמנם.

להלן מספר דוגמאות:

   א."'הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם יְסַפֵּר חֲלוֹם וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר נְאֻם ה', וכי מה עניין בר ותבן אצל חלום אלא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. לשיטת רבי שמעון בר יוחאי, כפי שהיא מופיעה בתלמוד (שיטה העוברת פיתוח ושינוי בספר הזוהר), הפסוק מספר ירמיהו המדבר על חלום בהקשר של תבן ובר מורה על עיקר ותפל בחלום, ומכאן שיש בחלום אמת ושקר.

 ב. "שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר וחלמות השוא ידברו כי הוה חזי חלמא טבא אמר: וכי החלומות השוא ידברו והכתיב בחלום אדבר בו רבא רמי כתיב בחלום אדבר בו וכתיב וחלומות שוא ידברו לא קשיא כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד".

תרגום הדברים: שמואל כשהיה רואה חלום רע אמר: 'וַחֲלֹמוֹת הַשָוְא יְדַבֵּרו', וכשהיה רואה חלום טוב היה מתמה ואומר: וכי החלומות שוא ידברו? והרי נאמר: 'בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּו'. לא קשה להבין את הסתירה בין שתי דעותיו, כאן על ידי מלאך [חלום טוב], כאן על ידי שד [חלום רע אינו אמיתי, כיוון שנוצר על ידי שד].

ג. הרב יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א, 1250-1330), מחכמי התורה בספרד ומגדולי הראשונים, מפרש זאת בצורה אחרת:

"ולפיכך כל שרואה חלום שמפחידו ראוי לו להתענות ולחזור בתשובה ואף שמואל דכי הוה חזי חלמא בישא הוה אמר [כשהיה רואה חלום רע, היה אומר] החלומות שוא ידברו לא לפטור עצמו מתענית היה אומר כן אלא לפתור החלום לטובה שכל החלומות הולכות אחר הפה". לשיטת הריטב"א גם חלום רע הוא אמיתי וצריך להתענות בצום כדי לתקן את המסר השלילי שבו. על הצום כדרך לביטול חלום רע ראה בהרחבה בפרק "הצום".

 ד.  "אמר רבי ברכיה: חלום אף על פי שמקצתו מתקיים כולו אינו מתקיים. מנא לן? מיוסף דכתיב והנה השמש והירח וגו וההיא שעתא אמיה לא הות"90.

תרגום הדברים: אמר רבי ברכיה: חלום אף על פי שמקצתו מתקיים כולו אינו מתקיים. מניין לנו הדבר? מיוסף, שנאמר: 'וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי. וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה'91. ובאותה שעה אמו [שהיא הירח בחלום] לא הייתה כבר בין החיים.

ואמנם, חלומו של יוסף התמשש באופן חלקי: אמו ואביו לא השתחוו לו. באותו זמן אמו כבר נפטרה מן העולם, ועל המפגש של יוסף עם אביו מספרת לנו התורה: "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גּשְׁנָה וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד". אולם, אחיו של יוסף השתחוו לו. להלן לקט ציטוטים מן המקורות על כך:

   א. "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה"... וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם".

   ב. "וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה וַיָּבִיאוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר בְּיָדָם הַבָּיְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה".

   ג. "וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻ".

   ד. "וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו בֵּיתָה יוֹסֵף וְהוּא עוֹדֶנּוּ שָׁם וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו אָרְצָה".

על עניין זה כתב כעבור שנים רבות רבי יוסף אלבו מחבר ספר העיקרים:

"…ויש שיחלום חלומות צודקים כחלומות פרעה ונבוכדנצר ושר המשקים ושר האופים ובעבור זה יש שידמו בנפשם שהם נביאים ואלה הם שקראם הנביא המתנבאים  מלבם  כי  אף  על  פי  שיש  מהם צודקים אי  אפשר  שלא  יכזבו לפעמים. 

אמר יחזקאל הנביא: 'כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הוֹי עַל הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם וּלְבִלְתִּי רָאוּ: כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ: לֹא עֲלִיתֶם בַּפְּרָצוֹת וַתִּגְדְּרוּ גָדֵר עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה בְּיוֹם יְהוָה: חָזוּ שָׁוְא וְקֶסֶם כָּזָב הָאֹמְרִים נְאֻם יְהוָה וַיהוָה לֹא שְׁלָחָם וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר'. כלומר מה שאי אפשר כי אף על פי שיצדקו דבריהם בקצת אי אפשר שלא יכזבו בקצת שכן טבע הכח הזה שהוא בעל החלומות צודקים בלא דברים בטלים. 

כלל אמרו רבותינו ז"ל: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים99. ואולם כשיגבר הכח הדברי על הכח המדמה הנה אז יראה החלומות צודקים בלא דברים בטלים כלל. אמרו רבותינו ז"ל רבא רמי כתיב: 'וַחֲלֹמוֹת הַשָוְא יְדַבֵּרו', וכתיב: 'בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּו', לא קשיא כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד, כלומר על ידי כח הדברי או על ידי כח המדמה, כי כשיגבר הכח הדברי על הכח המדמה יראה האדם חלומות צודקים או מראות ישיג בהם מה שלא השיג קודם לכן, וכפי שעור התגברות הכח השכלי על כח המדמה כן תהיה הכנת האיש לנבואה, כי יש מן האנשים שיגבר הכח הדברי על הכח הדמיוני אבל לפי שההתגברות לא יהיה חזק ישא הכח המדמה והתנגדותו  לכח הדברי לא יחול עליו השפע ההוא כי  אם ברתת ובצער, ויזדעזעו אבריו וימסו אסוריו וימצאהו חרדה גדולה כמעט שבצאת נשמתו. ואחר כל זה הצער יחול השפע הנבואיי על הכח הדברי בחלום חזיון לילה, ויחלום האיש ההוא חלומות נבואיים, וישיג בהם מה שלא השיג קודם לכן  אם ממושכלות  הדברים  הנבדלים  ואם  מענינים  פרטיים או מעניני המציאות הכוללים ומה שדומה לזה. וזו היא הראשונה שבמדרגות הנבואה".

הרוצה להרחיב את אופקיו בעניין תפיסת החלום ביהדות יקרא בספרים: "תורת החלום ביהדות – כרכים א-ב, מאת ד"ר רמי שקלים.

מבוא לתופעת החלום - רמי שקלים

עמים שונים לאורך הדורות ייחסו משמעות עמוקה לחלום והוא עורר אצלם לסירוגין עניין, שמחה, תימהון, פחד, חרדה, סלידה ואי הבנה. אלא שהדעות נחלקו על משמעות החלומות ועל הדרך להגיע אליה. בתקופות קדומות ראה האדם בחלום מציאות ריאלית, המדריכה לעתים את מנוחתו. במשך הדורות נעה הערכת החלום והשתנתה מקצה אחד למשנהו. אנשי הקצה האחד ראו בחלום מתת אל, שכן באמצעות החלום מקבל האדם בשורות טובות ואזהרות מפני גזירות רעות. כך אצל עמים שונים כפי שמביא הומרוס היווני, וכך אצל היהודים כפי שרואים בפתרונות החלומות שבמקרא. אנשי הקצה השני ראו בחלום תגובה לגירויים פיסיולוגיים כגון עייפות, רעב, צמא וחרדה.

אין די במבוא קצר זה להכיל את תפיסת החלום ביהדות כפי שהיא מופיע בתנ"ך, בתלמודים הירושלמי והבבלי, בספרות המדרשים, בספרות הקבלה ובספרות של חכמי ישראל לדורותיהם. אציין בקצרה כי לפי המקרא החלום הוא אחת הדרכים שבהן מתגלה האל לברואיו, והיא אחת מדרכי הנבואה. אין בתנ"ך משנה סדורה לפיתרון חלומות, וברוב המקרים המקרא מסתפק בהבאת סיפור החלום ללא נקיטת עמדה. בתקופת התלמוד קיימת התייחסות רבה לעניין החלומות וניתן למצוא גישות שכלתניות השוללות מהחלום כל משמעות לצד דעות הטוענות למשמעות נבואית בעלת מסר בחלום.

גם בספרות המדרשים קיימת התייחסות רבה לעניין החלומות. חכמי המדרש פירשו את החלומות במקרא ואת הסמלים בהם בצורות שונות, כגון: חלום יעקב והסולם, חלום לבן, חלומות יוסף, חלומות פרעה, חלומות בלעם, חלומות דניאל, חלומות נבוכדנצר, ועוד. לצד אלה קיימת התייחסות של גדולי ישראל לעניין החלום כגון: רב סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי, הרמב"ם ועוד. תורת הקבלה הוסיפה נדבכים רבים לעניין החלום וקושרת אותו למסעות אסטרליים של הנשמה וקבלת מסרים מעולמות עליונים.